סגן עמנואל מנחם מידב ז"ל

קורות חיים

בן שמחה-יהושע וצפורה. נולד בו' בסיון תרפ"ה בעיר פשמישל, פולין. עלה ארצה עם הוריו ב-1934 ועבר את שנות נעוריו ולימודיו בחיפה. התחיל ללמוד בבית-הספר "נצח ישראל" של ה"מזרחי" והמשיך בבית-הספר הריאלי בעיר. הצטיין בלימודיו. חבר לתנועת "הצופים" ומדריך מרכזי בסניפה שבחיפה.

לאחר שסיים את חוק לימודיו יצא להכשרה בקבוצת יבנה. כעבור זמן הוטל עליו לעבור ירושלימה ולארגן שם את סניף "עדת הצופים הדתיים". גם שם התבלט בכשרונותיו והצלחתו. באותו זמן למד באוניברסיטה. היה תלמיד בפקולטה למדעי-הרוח. התפרנס מעבודתו. התנדב לצאת כמורה ומדריך לגולת קפריסין וזכה גם שם לאהבתם ולהוקרתם של כל חניכיו. עם שובו מתפקידו חזר ללימודיו באוניברסיטה בירושלים.

עם פרוץ המהומות והטלת המצור על העיר העתיקה התנדב עמנואל לצאת כמורה ומדריך אל העיר העתיקה והשפיע על כמה מחבריו לעשות כמוהו. בעיר העתיקה אירגן בית-מלאכה קטן לחפצי-אמנות, מקצוע החביב עליו מנעוריו. השתתף באופן פעיל בהגנת העיר העתיקה ואירגן את חניכיו הצעירים ואימנם לפעולות-הגנה.

ב-3.3.1948, בהיודע לו על אסון שקרה במשפחתו בחיפה, קיבל לראשונה רשות לצאת את העיר העתיקה, אך משהיה כבר בשיירה היוצאת ראה לפתע כי הבריטים אסרו את מפקד העיר העתיקה, הלפרון אברהם, והוא החליט לחזור. להוריו כתב: "אבא, אמא יקרים, סלחו לי על הברירה היחידה שהיתה לי ועל ההחלטה להישאר בעיר העתיקה. בלילה בכיתי וחרקתי שן. עבר עלי ליל בלהות כי לא ידעתי משהו מכם. כשאצא, אחר לא יבוא במקומי, ואין לי שום רשות מוסרית לעזוב".

עם החמרת המצב בעיר העתיקה מונה למפקד הרזרבה ולאחד מעמודי-התווך של הגנתה העקשנית. התנגד בכוח לחיפושי נשק על-ידי הבריטים והצליח באומץ-לבו להעלימו מעיניהם.

נפצע קשות בשעת הנחת מוקשים בשטח שנפרץ על-ידי הערבים ומת בי' באייר תש"ח (19.5.1948) בעיר העתיקה בירושלים. בנופלו נטמן זמנית עם נופלי העיר העתיקה, במקום. בנפול העיר העתיקה חולל מקום הטמנתם ע"י הערבים.

עם שחרור העיר העתיקה פעל הרב גורן להעביר את שרידי הגוויות לקבר משותף קבוע בהר הזיתים.

טבלת ציון לנופלים נמצאת בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בכניסה ל"מערה".

לאחר נפלו הועלה לדרגת סגן לפי פקודת המטכ"ל.