סמל זהר כלב ז"ל

קורות חיים

זהר שלנו נולד בט"ו בסיון תשל"ב ה-28.5.1972. הוא היה התינוק היפה ביותר, ממש מלאך קטן, ונראה היה כאילו שמח להגיח לאוירו של עולם.

גידולו היה מלווה בחדווה וגיל, ילד חכם כל כך, חביב, נח ונעים, ממש כייף של ילד, בוגר וגבר, לכל אורך חייו הקצרים. היה אהוב ונערץ ביותר על כל שסבבוהו- גננות, מורים מורות, חברים וחברות וכמובן המשפחה. הצטיין בכל אשר עשה, בתחכום בבניה, הרכבה ומשחקים בילדותו, בבית ובגן.

בלימודיו בבתי-הספר: ממלכתי בית וגן-עד סוף כיתה ב', ממלכתי מבשרת-ציון-בכיתות ג'-ח' ובתיכון באורט גבעת רם, היה בכיתת המצוינים, שבין הכיתות במגמת האלקטרוניקה.

זהר היה צופה נלהב ביותר בשבט צופי יהונתן שבמבשרת ציון. בכיתות ה'-ח' היה "השובב", ב-ט' היה מחסנאי, ב-י' היה מדריך, ב-יא' רשג"ד ובכיתה י"ב היה המרכז הצעיר של השבט.

כמו-כן הצטרף גם למשמר האזרחי והיה מתנדב פעיל ביותר. תמיד דרש מעצמו יותר משדרש/ביקש מאחרים, והקפיד לשמש דוגמא ומופת. בחירתו היתה תמיד פה אחד הן לועדי כיתה, הן לתפקידיו בצופים והן כמזכיר גרעין "שחרות" עימו יצא לנח"ל.

אכן זהר היה בדרך כלל תלמיד טוב ומצטיין, אך גולת הכותרת של חייו היה הקשר שלו עם כל הסובבים אותו, ותפארתו היתה ביחסי האנוש שלו, הוא פשוט אהב את כולם. בבית היה עמוד התווך, הוא זה אשר ברגישותו הרבה קפץ תמיד ראשון לתת כתף, יד ואת כל כולו להוריו, אחיו ולכל המשפחה וכך גם כמובן לכל מי שנקרה בדרכו לחזקים, לחלשים לכולם ותמיד.

זהר שלנו היה איש של עשייה, מבוקר ועד ליל לא ידע רגע של בטלה. יחד עם זאת, ידע למצות גם את ההנאות שניקרו בדרכו, הנאות מדברים פשוטים כמו מדברים גדולים, ואף אהב מאוד ספורט. אהב את הכחול והלבן בלבושו, בחדרו, העדפת צבעים זו סימלה יותר מכל את אהבתו הרבה לארץ זו שלנו, בה טייל רבות, התרגש והתפעם מיופיה, נופיה ומהצומח בה.

זהר התגייס לנח"ל, ולאחר מס' שבועות של של"ת נלקח לקורס-טייס בו שהה כשנה וחצי, כשמפקדי הקורס מנסים בכל כוחם להפוך אותו, חי"רניק מלידה, לאיש צוות אויר, פשוט היה להם חבל לוותר עליו. זהר לא פרש מיוזמתו, אלא כדרכו הלך לאן שהדגל קרא לו ללכת. בתום תקופת שירותו בקורס טייס, ניסו לשכנעו להמשיך בחיל האויר, אך הוא כמובן בחר לעשות את המיטב בעיניו, ולהצטרף לסיירת חי"ר.

לשמחתו הרבה התקבל גם לסיירת צנחנים וגם לסיירת נח"ל, ולאחר התלבטויות וחשיבה רבה בחר להצטרף לזו האחרונה כהמשך טבעי לדרכו עד אז. הוא צורף לצוות באמצע מסלולו, וכפי שסיפר מפקדו היה צמא ללמוד עוד ועוד בהתלהבות רבה.

בננו היקר מכל זהר, החל את שירותו בנח"ל באהבה, שמחה וגיל, ובאותו נח"ל מצא את מותו מידיו של "חבר לנשק", ביום חמישי, ד'באייר תשל"ב, ה-7.5.1992. שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-20.

זהר כשמך כן היית כל חייך הקצרים, אור גדול לכל הסובב אותך. בן, אח ונכד יקר, תמיד היית עמנו ותמיד תהיה, כשכיום את שמחת העבר ממלאים געגועים עזים המלווים בכאב חד ונוראי על שאיבדנוך.