קורות חיים
הרגש של אחוות לוחמים הערבים זה לזה ונכונים תדיר להקריב את נפשם להצלת אחיהם מסכנה או כלא, קינן תמיד בלבו של מנחם. איש ירושלים ; ובהכנות לאחת הפעולות לשחרור עצורים מצא את מותו.
היה זה ביום ז' בכסלו תש"ח : 3 צעירים, לבושים בגדים ערביים, יצאו לסיור אחרון בשטח לטרון, לאחר שהושלמה המנהרה ממחנה המעצר אל מעבר לגדר. האחראי היה יהושע גולדשמיד, ואחד משני הערבים האחרים היה מנחם. לפני שהתפזרו בשטח, נדברו השלושה כי עם תום הסיור ייפגשו ליד מכוניתם, כדי לשוב ירושלימה. משעברה השעה היעודה ומנחם לא הגיע, יצאו חבריו לבקשו, אחרי חיפושים רבים ראו גופת אדם לבוש בגדים ערביים מוטלת בצל סלע כאשר קרבו למקום נוכחו לדעת כי גופת מנחם היא, מפצע עמוק בחזהו -- הנגרם על ידי פגיעת כדור -- זב דם.
לא היתה זו הפעם הראשונה שמנחם השתתף בנסיונות להציל לוחמים משבי או מגרדום. בבוקרו של אותו יום, כאשר שמע כי חפירת המנהרה בלטרון הגיעה לשלבי סיום וכי הוא יהיה אחד מן המשתתפים בפעולה לשחרורם, אמר מנחם לחבריו אני שמח שנפל בחלקי אותו תפקיד, אשר מאיר יצא למלא בעכו", הוא התכוון למאיר נקר חברו, שנתפש בפריצת כלא עכו ונידון למיתה, בתוקף תבע אחרי זה שישתפוהו בפעולות חטיפה של בני ערובה בריטיים.
ביום ובלילה היה בולש אחרי בריטים, אך הללו חרדו מפני אנשי אצ"ל והסתגרו בגיטאות שלהם, באחד הימים הצליחו מנחם וחבריו לראות קצין בריטי גבוה נכנס לבימ"ס לספרים "ירדן" אף שהיה המקום סמוך לאיזור הבטחון הבריטי, לא היססו והחלו בפעולה, אך לרוע המזל, לא עלה בידם לחטפו, הוא נמנה גם עם אלה, שעצרו את המייגורקילינס.
מיום שעזב את השירות בנוטרות והצטרף לאצ"ל -- בהיותו כבן שמונה-עשרה -- מילא מנחם תפקידים שונים והשתתף בפעולות נגד האויב. הוא היה בין ; תוקפי מעון הקצינים ברחביה. עסק בהעברת נשק, בהכנות לפעולות ובהחרמת מכוניות לצרכי ביצוען ובהעברת קשרים בין ת"א לירושלים. תמיד שש אל- תפקיד ומילא את שהוטל עליו במסירות ובאהבה.