סגן פנחס (פינצ'וק) משקוב "מישקי" ז"ל

קורות חיים

בן יוסף וסימה. נולד בתאריך ו' בשבט תרפ"ה (31.1.1925) בירושלים. בבית הוריו ספג ערכי תרבות עברית ונאמנות לערכי האומה. למד בבית-החינוך לילדי-העובדים. סיים חוק-לימודיו בגימנסיה "רחביה". בלימודיו הצטיין כתלמיד הוגה ומעמיק.

היה בעל גישה מקורית למדע המדינה, לספרות ולאמנות, אשר הרבה להגות בהם. מעורב בין הבריות, בעל שיחה ערה ונאה. בכל דבר שעסק השקיע את כל מאודו.

אחרי סיימו את הגימנסיה התגייס לפלמ"ח ושם נודע כמקסימליסט. שמו היה במשך הזמן לשם דבר, קבוצת הנלהבים הנכונים תמיד למלא כל פקודה ומשימה בלא היסוס וריטון, נקראו בלשון הפלמ"חית "מישקוביסטים". במשך שנתיים ומחצה של שירותו בפלמ"ח התמסר לפעולות כסייר, כחובש, כמאמן, ובתקופת המאבק לקח חלק פעיל בשחרור העצורים בעתלית, בפיצוץ רכבות ב"ליל וייגייט". בפיצוץ גשר אלנבי, בהעברת נשק והסתרתו וכו'.

בתקופה זו החלה מנקרת במוחו המחשבה שעליו ללמוד, שכן עם מעט ידיעות באמתחתו, לא יתן את המקסימום האפשרי. עליו ללמוד ובעזרת הידיעות שירכוש, יהיה למכשיר רב עזר.

אחרי שחרורו מהפלמ"ח, נכנס בשנת 1945 לאוניברסיטה בירושלים לפקולטה לפיסיקה וכימיה. הספיק ללמוד בה כשנתיים, אך גם בתקופה זו היה פעיל בפלמ"ח בחטיבה ה"רזביסטים" והיה המקשר בין הפלמ"ח והסטודנטים.

כאשר רבו הקשיים בהעפלה, התנדב לשליחות באיטליה בשנת 1947 ושם ריכז את הפעולה במחנות ההעפלה, בארגון הטרנספורטים, בירור העולים והדרכתם, ורבה ומבורכת ומלהיבה הייתה השפעתו עליהם. הוא הצליח במהרה ללמוד אידיש ואיטלקית, והשקיע את כל לבו בפעולתו למען הכשרתם הרוחנית של העולים המתגייסים. בעל כושר ארגוני רב, הצליח תמיד להכין את המשלוחים על כל פרטיהם למועד יציאתם. ליווה את אניות המעפילים וחזר ארצה באניית המעפילים "לא תפחידונו". האנייה נשלחה לקפריסין.

עם פרוץ מלחמת-השחרור ועם השמועות הראשונות על נפילת חבריו אץ לחזור ארצה. בי"ט בשבט תש"ח (30.1.1948) הגיע ירושליימה. שבועיים עשה בחוג משפחתו והתייצב לשירות פעיל. מפקדיו דרשו ממנו לצאת לקורס קציני התרבות וההסברה הגדודיים. הוא סירב אבל נכנע לפקודה, אחרי שבועיים לשהותו בקורס זה יצא לפי דרישתו לכפר-עציון כדי לשמש שם קצין תרבות והסברה, של הגדוד השישי של הפלמ"ח.

השתתף כחובש בשיירת נבי-דניאל וחזר לגוש בין נוסעי המשוריינים שהצליחו לעבור בכביש המותקף ולהבקיע להם דרך לגוש הנצור. בגוש שימש בתפקידי-הגנה שונים וכאשר קיבל פקודה לעזוב את הגוש לשם תפקיד חדש, סירב להיענות, בנימוק שלא יעזוב חברים במצבם הקשה.

בעת הקרבות שימש כחובש מחלקתי. נפל בקרב האחרון בכפר-עציון בד' באייר תש"ח (13.5.1948). לאחר מותו העניק לו הרמטכ"ל דרגת סגן ראשון.

בכ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.