רב"ט אסתר אטי רוזנצוייג ז"ל

קורות חיים

בת משה וברוניה. נולדה בתאריך י"ז במרחשוון תר"ץ (20 בנובמבר 1929) בתל-אביב. סיימה את בית-הספר העממי "תל-נורדוי" בתל-אביב ועברה ללמוד בסמינר בבית-הכרם שבירושלים. במלחמת-השחרור התגייסה גיוס חלקי, אומנה עם קבוצת בנות ברמת-רחל ועם תום האימונים התגייסה גיוס מלא במסגרת החי"ש. מונתה למזכירת הפלוגה, אך בהתנדבות השתתפה גם בפעולות-קרב רבות. השתתפה במערכת הפעולות במקור-חיים ובארנונה. נשלחה לגוש עציון, היתה מזכירתו של מפקד הגוש-מוש, ומשרטטת מפות. בעלת מבע-פנים עדין ונמרץ ועיניים גדולות, חודרות. העדיפה את המעשה על הדיבור. מסורה לתפקידה לאין-שיעור. הייתה בין המגינים האמיצים של גוש עציון. השתתפה בקרבות ויצאה לפעולות-מיקוש במקומות מרוחקים 7-6 ק"מ מהגוש. בשעת אחת מפעולות המיקוש היה עליה להיות אותה שעה בישיבת המטה, וכדי שלא להטריד את אנשי הליווי, יצאה יחידה, בחצות לילה, למשרד המטה. באחת ההתקפות וויתרה על מחסה של המשוריין שישבה בו ומתחת למטר-יריות חשה להוציא פצועים משדה-הקרב. באותו קרב הצליחה להציל גם מקלעי-ברן שנעזבו. בייחוד הצטיינה בהתקפת כ"ה בניסן, כשתחת אש אוייב חזקה, חשה להעביר תחמושת למגיני המנזר, ולהוציא את הפצועים. הקדימה לדעת שלא נשאר מוצא לנצורים, ולמקורבים אליה אמרה שהיא שומרת באקדחה שני כדורים אחרונים, כדי לא ליפול חיים בידי האוייב.



נפלה באומץ-לב ובגבורה ביום האחרון, ד' באייר תש"ח (13.5.1948) בכפר-עציון. הועברה למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949). מדברי מפקדה: "...אנשינו העריכוה וכיבדוה. ואני מימי לא פגשתי אדם אמיץ ועז-רוח ממנה. הומלץ לתת לאסתר אות הצטיינות גבוה".