סגן ראשון צבי-מנחם אליעזר אוטו צמא בן יוסף ז"ל

קורות חיים

בן יוסף וסבינה דרסלר. נולד בתאריך כ"ו בניסן תרע"ד (22.4.1914) בסאסוב שבפולין. כעבור זמן קצר עבר עם הוריו ואחיו לווינה. בעודו ילד ניכר בו כשרון מוסיקלי. בווינה למד בבית-ספר עממי, עבר לגימנסיה על שם אלברט, ובשנת 1932 עמד בבחינות-הבגרות.

בשנים 1934-1932 למד באוניברסיטה בווינה אמנות, היסטוריה ומוסיקה. במשך שנים רבות למד נגינה על פסנתר וקומפוזיציה אצל המוסיקאי הידוע היהודי קרל פרילינג. בשנת 1934 הצטרף לתנועה הציונית וכדי להכשיר את עצמו לשירות המדינה העברית לעתיד נרשם לאקדמיה הקונסולרית בווינה, ובשנת 1936 הוענקה לו דיפלומה בהצטיינות מיוחדת במקצועות: כלכלה, שפות ועתונות.

באותה שנה-1936 עזב את בית הוריו האמידים ועלה ארצה כסטודנט באוניברסיטה העברית. בבואו ארצה הצטרף מייד ל"הגנה". ניסה להתקבל לשירות המדיני של המוסדות הלאומיים אך לא עלה בידו. החליט להשתלם במדעי-היהדות. אחר-כך, ב-1938, יצא לקבוצת קרית-ענבים, שם שהה עד שנת 1940, השתתף גם בהקמת מעלה-החמישה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה והפסקת משלוח הכספים מחוץ-לארץ, נאלץ צבי להתפרנס מנגינה בבתי-קפה.

ב-1940 התנדב לגדודים העבריים בצבא הבריטי. למעלה משנתיים שירת בארץ ובצפון-אפריקה. תמיד פנה לקווים הראשונים. מפקדיו מצאו שכשרונותיו המוסיקליים עשויים להביא תועלת בתפקיד אחר, ודרשו ממנו להצטרף ל"אנס"א". צבי סירב ולא נענה עד להקמת הבריגדה העברית ולהקתה האמנותית. היה ממארגני הלהקה הצבאית "מעין זה".

מששוחרר מהבריגדה, במאי 1946, נכנס צבי לשירות במחלקה המוסיקלית ברדיו ירושלים. החלה תקופה קצרה של יצירה מוסיקלית רצינית ומרוכזת שבה חיבר את שיריו. בשנות חייו האחרונות כתב הרבה שירים עבריים, חיבר מנגינות לשירי ביאליק, טשרניחובסקי ומשוררים אחרים, כמו-כן חיבר סימפוניות ומארשים צבאיים. רבות ממנגינותיו הלביש במלים שלו. ניסה את כוחו בקומפוזיציות כגון: סונטה לקלרינט. הגה את הרעיון לחבר קונצרט לכינור. מנגינותיו מושרות בכל הארץ, ביחוד ידועה המנגינה "יש לי כנרת". הוא שר את חייו, וחי ונלחם כפי ששר.

בכ"ט בנובמבר 1947, הפסיק את פעולתו ברדיו והתמסר לתפקידיו ב"הגנה". בראשית דצמבר 1947 הצטרף לשורות החי"ש בירושלים ושירת כמפקד מחלקה בפלוגה ב' של גדוד מכמש. בחודש מארס 1948 הגיע עם חיילי הפלוגה לגוש-עציון, ובתקופה האחרונה למלחמת הגוש שימש כמפקד המשלט החשוב שבמנזר הרוסי. כשלא ניתן היה להחזיק מעמד במקום החלו לסגת. בשעת הנסיגה נפצע פצע אנוש. מספרים שברגעיו האחרונים שר את שירו: ואם בקרב אפולה

רע, את נשקי

לנקמתי תטלה

הס! אל- דמע אנחנו-

הלאה המשכנו!

נפל ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948) בקרב הגדול על גוש עציון-בהגנה על משלט המנזר הרוסי. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הובא לקבורת-קבע להר-הרצל בירושלים עם יתר חללי הגוש. לזכרו נקבע פרס לחיבור מוסיקלי מובחר שיינתן מידי שנה על-ידי הוועד להנצחת זכרו, בעת נגינת קונצרט מיצירותיו. לאחר מותו העניק לו המטכ"ל של צה"ל דרגת סגן ראשון.