טוראי יחזקאל-שלמה אורבך ז"ל

קורות חיים

בן טוביה ואסתר. נולד בא' באדר תרע"ה (15.2.1915) בבנדין, פולין. התחנך בבית חסידי-ציוני בבנדין. מילדותו חבר תנועת הנוער הדתי "סיני" והשומר הדתי בבנדין, ובהיותו בן 15 היה אחד מפעילי "צעירי המזרחי". משסיים את לימודיו בשנת 1935 הצטרף לקבוצת-ההכשרה "עובדיה" בסלבקוב שבפולין. בשנת 1939, שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה, נשלח על-ידי המוסד לעלייה לווארשה. הוטל עליו לעסוק שם בהעברת תעודותיהם של קבוצת צעירים עולים ממחוז זגלמביה ולעשות את כל הדרוש לעלייה ב'. מחמת פרוץ המלחמה נותק מבית הוריו, נדד לשטח הכיבוש הרוסי והגיע ללבוב. נאבק קשות על קיומו ועבר את כל הגבולות עד הגיעו למרכז הציונות באותם הימים - לווילנה הליטאית. בינתיים השיגה חרב ההשמדה את בני משפחתו והוריו.

באפריל 1940 עלה לארץ באווירון דרך ווילנה, קובנה, ריגה, שטוקהולם, פריז עד הגיעו למרסייל, ומשם הגיע באנייה צבאית צרפתית לארץ. הצטרף לקבוצת "אברהם", אשר ישבה במחנה-עבודה בכפר-פינס שעל-יד כרכור. היה מהתומכים הנלהבים בתוכנית ההתיישבות בגוש-עציון והיה בין עוליו הראשונים. סיים קורסים לנוטרות וביולי 1943 החל לשמש כנוטר בכפר-עציון. ב-1945 עבד בעתוני ה"הגנה" "בטרם" ו"אשנב". בשלהי שנת תש"ז חזר לכפר-עציון.

בפרוץ מלחמת-השחרור, בימי המצור, השתתף בשמירה ובהגנת המקום. בליל ג' באייר (12.5.1948), בהתלקח המערכה הכבדה על כפר-עציון, עזר להעביר את הפצועים מבית-החולים בכפר-עציון למשואות-יצחק, ועם שחר חזר לכפר-עציון. נפל בד' באייר תש"ח (13 במאי 1948) בפרוץ שריוני האויב לכפר. עם שאר חללי הגוש הועבר ב-כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) לקבורה בהר-הרצל בירושלים למנוחת עולמים.