קורות חיים
בן אלכסנדר וייטכן. נולד בי' בתמוז תרפ"ה (2.7.1925) בנירנברג שבגרמניה, ובספטמבר 1933 עלה עם הוריו ירושלימה. גמר את בית-הספר העממי הדתי "חורב" ואת בית-המדרש למורים "מזרחי". המשיך במסורת בית אביו והיה שומר תורה ומצווה מנעוריו, משכים ומעריב לבית-הכנסת וקובע עתים לתורה. רציני, מתרחק מתעלולי שובבות, סגור בתוך עצמו ומקיים בנאמנות כל חובה לאומית. את העיסוק בתורה ובמדעי היהדות ראה כצורך יום-יומי, שממילא יעסוק בהם כל ימיו, אף בלי הכשרה אוניברסיטאית. שאיפתו הייתה להשתלם בחקלאות בדרגה גבוהה, שיוכל להועיל להתיישבות. כדי לחסוך כספים להוצאות לימודיו עבד שנתיים כמורה ביסוד-המעלה, ושנה במשרה חלקית במושב "הפועל המזרחי" שדה-יעקב שבעמק יזרעאל, בתורת שנת עבודה והכנה לקראת לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות. בנסיונו בהוראה היה עוזר ומדריך למורים החדשים שעבדו איתו, אך נמנע מלהתערב בענייני בית-הספר. בו בזמן עבד שם אצל איכר והיה פעיל בשיעורי תורה בציבור. בסתיו 1947 התחיל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית. ל"הגנה" הצטרף עוד בלומדו בבית-המדרש למורים וסיים קורס למרגמות. השתתף באימונים במקומות עבודתו בהוראה והוסיף להתאמן בשובו ללמוד בירושלים.
משפרצו המהומות אחרי החלטת החלוקה של עצרת האו"ם וויתר על ההקלות בשירות פעיל הניתנות לסטודנטים והצטרף לחי"ש. את אמו החרדה לגורלו הרגיע באמרו: "כל דור נתנסה בכגון אלה, עתה הגיע תורנו". והבטיח לה שלא יתנדב לשום מבצע מסוכן, אך ילך לכל אשר ישלחוהו בלי רתיעה וה' הטוב בעיניו יעשה. בפעולות בירושלים ובסביבתה היה שותף נאמן לחברים הבלתי-דתיים שביחידתו, אך בשעות-הפנאי התבודד ביניהם וחי על-פי דרכו המיוחדת. לתמהונם עשה כל עבודה הכרחית אף בשבת והסביר להם שזוהי מצווה מן התורה, אך כשנשלח עם יחידתו להרטוב ובליל שבת ניתן להם לחזור ירושלימה, נשאר תקוע שם שבוע נוסף, שכן הנסיעה חזרה אינה צורך הגנה חיוני. שירת זמן-מה באפסנאות בירושלים. יצא בתפקיד מיוחד עם פלוגת פלמ"ח שנשלחה כתגבורת לגוש עציון ופנה לחזור בשיירה שהותקפה ליד נבי-דניאל. עם חלק מהשיירה הצליח לחזור אל הגוש ונשאר במשואות-יצחק.
מילא במסירות כל תפקידי הגנה ולא היסס לעבוד בשבת בהרחבת שדה התעופה , בחושבו את הדבר למצווה. להרגעת הוריו כתב להם, שהוא עסוק שם בעבודת-האדמה (למעשה - בעבודות ביצורים) ושמצבו טוב מכל הבחינות, חוץ מכמה מחסורים פעוטים בהלבשה וכדומה. ב"מצב טוב" זה המשיך בעבודה ובלחימה , עד שנפל עם נפול הגוש ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) הכפר עציון. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949)הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים בהר הרצל בירושלים.
הניח אחריו הורים, שתי אחיות ושני אחים.