טוראי ישראל גרוברג ז"ל

קורות חיים

בן ברוך ושיינה. נולד ביום כ"ו באייר תרפ"ג (12.5.1923) בעיר באקו, רומניה. הוריו האמידים, שוחרי מסורת ישראל ללא קנאות דתית, נתנו לו אפשרות להתפתחות אינטלקטואלית יסודית. למד בגן ילדים ובית ספר עממי יהודי,אחר כך בגימנסיה עברית בגאלאץ. פעיל בתנועת "גורדוניה", חבר המזכירות. המשיך בה את פעולתו במחתרת גם בימי מלחמת העולם השניה, גם בימי עבודת הכפיה שלו במחנה הנאצי. בפעולתו במחתרת השתתף בארגון משלחי אונית המעפילים ארצה.

בשנת 1944 עלה לארץ עם קבוצת חבריו לתנועה. הם נתפסו כעולים בלתי לגליים ונכלאו בעתלית. אחרי שחרורם הצטרפו כגרעין לקבוצת מסדה שבעמק הירדן. בארץ התוודע אל ברל כצנלסון, שאישיותו קסמה לו עוד בגולה, ובעצתו הלך לאונברסיטה בירושלים ללמוד פילוסופיה, מדעי החברה ויחסים בינלאומיים. מורו באוניברסיטה העיד עליו, כי היה התלמידה הער ביותר בפקולטה שלו. תמיד חיפש מוצא למרצו ולערנותו הרוחנית. כדי לפרנס את עצמו נאלץ לחלק את זמנו בין לימודיו ועבודתו. עבד בבית הספרים הלאומי, בפקידות ובשמירה. בשנתו האחרונה עמד לקבל פרס ביאליק ולהמשיך בלימודיו בבית הספר הגבוה לכלכלה בלונדון.

בימי דצמבר 1947 יצא, כשאר חבריו הסטודנטים, לבסיסי ה"הגנה" בירושלים. בינואר 1948 נשלח עם פלוגת הסטודנטים לגוש עציון ושם עבר אימונים קשים ו"טבילת אש" ראשונה. בתקופת פעולתו בגוש, בסיורים ובשמירה, התיידד עם אנשי משואות יצחק והתכונן לערוך ערבי עיון בבעיות שונות שהעסיקום, אך המצב החמיר עם נפילת ה"ל"ה" ותוכניתו לא יצאה לפועל. בסוף ינואר חזר לירושלים, לחופשה של כמה שבועות, כדי לעמוד בבחינת הגמר שלו שנערכה במחצית פברואר. הוא כתב את הנושא שלו "זכויות האדם וההגנה הבינלאומית עליהן" לשביעות רצונם הרבה של מוריו באוניברסיטה ושמח לשמוע מפיהם על הצלחתו. ימים מספר לאחר מכן, ב-19 במאי 1948, עם צאת הבריטים את ירושלים, הצטרף למחלקה מגדודו שהתקדמה אל החומות ושער יפו תחת אש חזקה של האויב. באחד הבתים ברחוב ממילא, בו חיפשו מחסה, נפצע קשה ובאיחור רב, בגלל ההפגזה הממושכת, הועבר לבית החולים, ושם מת. היה קבור בשייך באדר א'. ב- 10.9.1950 הועבר להר הרצל בירושלים.