קורות חיים
בן יחיד להוריו יחיאל-מיכאל וצפורה. נולד ב-12.1.1915 בוינה, בירת אוסטריה, אך מקום-מגוריו היה קראקא, פולין. בית הוריו היה בית אמיד, ספוג תרבות יהודית-ציונית והשכלה. נצר למשפחת רבנים ותרונים מפורסמים מפלורנץ. למד בבית-ספר עברי תיכוני בקראקא והצטיין בלימודים. ב-1935 עלה עם הוריו ארצה והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדעי-היהדות. בעודו תלמיד באוניברסיטה התמסר לפעולה תרבותית בקרב "הנוער העובד". בימי מהומות-הדמים בשנת תרצ"ו היה מנאמני ה"הגנה" ומאז לא עזבה. ב-1936 שימש כנוטר וב-1939 השתתף בקורס למ"כ בקרית-ענבים. משסיים את לימודיו באוניברסיטה כמוסמך למדעי-היהדות כיהן בתפקיד מורה בבית-הספר הריאלי בחיפה ובגימנסיה "רחביה" בירושלים. בעבודת הוראה ראה לעצמו יעוד קדוש, כפי שמעידים עליו חבריו בעבודה, ולו התמסר כל ימי חייו. בר-אוריין ובר-דעת, איש הספר ואוהב ספר ומסור ביותר לעבודתו ולחניכיו. בשל סגולותיו אלה נתחבב על הכל. סיפוק רב מצא בעבודתו כמרצה בסמינריון של מדריכים לפליטי קפריסין.
עם התלקחות מלחמת-השחרור התנדב ומילא בהוראה. נפצע בהגנה על שרפת שליד בית-וגן בירושלים ומת מפצעיו ב-7.4.1948. נקבר בסנהדריה בירושלים. הועבר להר-הרצל ב-24.4.1952. בן 33 היה במותו והניח אשה, ילד בן שש והורים שכולים מבנם יחידם. השאיר עבודות רבות במחקר הספרות ובמדעי היהדות.