סגן אברהם "אברהמלה" חפץ ז"ל

קורות חיים

בן אהרון וחיה. נולד בי"ז בכסלו תרפ"ו בירושלים. בהיותו תלמיד כיתה ח' של בית-ספר עממי הצטרף ל"מחנות העולים", וכשגדל היה לנער פעיל ומדריך בתנועה. למד בבית-החינוך התיכון לילדי העובדים בירושלים עם סיום המחלקה הששית ונתקבל כנער מתלמד בעבודת פקידות במשרדי הסוכנות. התמיד במקום עבודתו זה עד גיוסו לפלמ"ח יחד עם חבריו לתנועה.

שלוש שנים שירת בפלמ"ח במשקי הגליל העליון וסיים קורס של מפקדי כיתות. עם תום ימי שירותו חזר לירושלים. עבד בבנין והמשיך בפעילותו בעתודות הפלמ"ח בעיר. עם פרוץ מלחמת-השחרור השתתף כמפקד ואחראי לליווי שיירות בדרך ים המלח - ירושלים. נתפס ונעצר על-ידי הבריטים כשנשק המגן בידו. בהיתפסו עם נשק עמד עמידה גאה ולא הסתיר את השתייכותו למבטיחי הקו.

מששוחרר עבר להבטחת הדרך וליווי שיירות בדרך תל-אביב ירושלים, בגדוד "הראל" אשר בפלמ"ח. בדביקות ובאמונה ללא סייג עמד בראש כיתת מלווים ונסע יום-יום בדרך, שבה כל סלע וכל הר טומן סכנה. היה דרוש רצון חזק והכרה של איש הפלמ"ח כדי להתמיד בנסיעה בקו. כמו כן השתתף בהתקפה המפורסמת על הקסטל וחזר ממנה בהרגשת סיפוק גדולה.

התגלה כמפקד בעל העזה רבה ואמיץ-לב. דאג לפקודיו ונתחבב עליהם, לא אחת שימש להם מופת בגבורתו.

מחלקתו עלתה על משלט 16 בקרבת באב אל ואד מדרום לכביש ממול לכפר הערבי בית מחסיר, לאחר שהכפר נכבש ונהרס על ידי כוחות הגדוד הרביעי. תפיסת המשלטים, באה כדי להבטיח את התנועה בכביש ירושלים.

צלף משרידי האויב פגע בו קשה הוא איבד דם רב, אך התנהג בסבלנות למרות הכאבים הקשים. הוא מינה מייד ממלא מקום והורד באלונקת שדה אל תחנת האיסוף. בדרך, ביקש מהחובשים שנשאו אותו לנוח למען לא יתעייפו. הועבר מייד לירושלים ושם נותח, אך ללא הועיל.

כעבור יממה בה' באייר תש"ח (19.5.1948) שעות אחדות לפני הכרזת המדינה, מת מפצעיו. נקבר בסנהדריה בירושלים.

ב-20.9.1951 הועבר להר-הרצל בירושלים. אחרי מותו הועלה לקצונה בדרגת סגן (- פקודות המטה הגללי מס' 82, נספח מס' 1, מיום י"ד בטבת תש"י, 3.1.1950).