טוראי ישראל-יצחק רוזנבלום ז"ל

קורות חיים

בן אברהם דויד ואסתר. נולד ב-25.12.1919 בזיגן שבגרמניה, שמה היגרו הוריו באותה שנה מפולין. בבית-הספר היה התלמיד היהודי היחיד והטוב שבתלמידים. הגן על כבוד היהדות מפני המורים, ובן 12 נזף במורה על הרצאתו באנטישמיות ששמע, המורה השיב לו על כך בסטירה ובגירוש מהכיתה, אך לאחר ששוחח עם מנהלו הוכרח המורה לבקש סליחתו בפומבי. הצטרף לתנועת "הבונים", עבר הכשרה ב"עליית הנוער", עלה ב-1935 והמשיך את הכשרתו בבן שמן, בגבעת השלושה ובאילת השחר. ב-1938 התגייס לנוטרות, כדי לחסוך כסף להעלאת הוריו, אך אלא לא הספיקו לבוא בגלל מלחמת העולם שפרצה בינתים. בנוטרות הצטרף ל"הגנה" והשתתף בפלוגות וינגייט ובהקמת מצודות אוסישקין. בימי היותו מפקד הנוטרים בתניה התכונן בינתים לבחינת בגרות אנגלית בלימוד על-ידי מכתבים. בינואר 1943 התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת משרטיי מפות של המהנדסים מלכותיים במצרים, בצרה, בגדד וטהרן ושם עבר את בחינות הבגרות. אחרי שחרורו עבד חדשים אחדים בבנין כדי לחסוך כסף ללימודיו ובנובמבר 1946 נכנס לאוניברסיטה ללימוד מדעי הטבע וקיבל סטיפנדיה לסמסטר הראשון. לביסוסו פרנסתו מצא עבודה כמדריך בבית-הספר לחירשים אילמים. שם נתחבב על ההנהלה, המורים והילדים, והמדריכים בעבודות גינה, שם נתחבב על ההנהלה, המורים והילדים, והמדריכים בעבודות גינה. מתחילת מלחמת השחרור נשאר עימהם כמעט בקביעות ונסך בהם הרגשת בטחון בשעות סכנה.



גויס חלקית וחילק לילותיו לשמירה וימיו לעבודה עם הילדים ובהשתדלות ההנהלה שוחרר. כשהחמיר המצב בעיר התגייס לשירות מלא והשתתף בקרבות ההגנה והכיבושים בירושלים. לאחרונה היה מהאחראים להגנת העמדה בנוטר דם. בשעת החלפתו לצאת לשעות נופש החלה ההפגזה על הבנין ונשאר בתפקיד בראש 5 חבריו. אותם שלח לחדרים פנימיים והוא נשאר בתצפית בעמדה קדמית ושם נפגע ברסיס פגז ונפל אור ליום 23.5.1948. היה קבור בשייך-באדר א' ב-10.9.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים.