טוראי עמנואל קניג ז"ל

קורות חיים

בן אלכסנדר (ממשפחת תעשיינים יהודים בגרמניה) ושושנה-רוזה, בת יהודה לייב חנקין, מחלוצי ביל"ו ודור העליה הראשונה בבנין הישוב. בן יחיד להוריו. נולד ב-29.6.1913 בפרנקפורט ע"נ מיין שבגרמניה. מחונן מילדותו בתבונה בריאה, בכושר תפיסה והתרשמות, באהבת האדם וברצון להיטיב נחשב הבן היחיד במשפחה כחבר טוב, שדעתו ראויה להישמע. גדל מילדותו בבית ארצישראלי למחצה (כי אמו בת הארץ היתה) ואחרי ביקורו הראשון בארץ בגיל 12 התחיל ללמוד עברית. מתוך הרגשת שותפות ברוח ובעתיד החיים עם הציבור החלוצי בארץ, הצטרף לתנועת הנוער החלוצית "תכלת לבן" (בלאו ווייס) ומילא בה תפקידים מרכזיים בכל שנות היותו בגרמניה. אחרי סיימו ב-1932 את הגימנסיה בברלין למד שם שני סמסטרים בהנדסה כלכלית בבית-הספר הטכני הגבוה וקנה לו נסיון מעשי בעבודה במפעלי "סימנס שוקרט" לתעשית כלי חשמל. משעלו הנאצים לשלטון הצליח, תודות לאזהרת ידיד, לברוח. המשיך להשתלם בתורת המשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת ציריך שבשוייץ והיה שם חבר פעיל באיגוד הסטודנטים הציונים "החבר". בינתים התקעו הוריו בארץ ובבקרו אצלם מסוף 1934 עד ספטמבר 1935 למד עברית, ספרות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חקר מקרוב את התנאים הכלכליים והסוציאליים והצטרף לשורות ה"הגנה". במהומות 1936-1939 רצה לחוש ארצה לשירות פעיל בהגנת הישוב, אך נעתר לשידולי ידידיו ומוריו שיגדיל יותר לעשות למען הארץ בהשתלמותו המדעית. ב-1939 הוסמך לדוקטור לכלכלה מדינית על סמך חיבורו "מדיניות סוציאלית בארץ-ישראל בתשומת-לב מיוחדת להגנת העובדים", שפורסם באותה שנה בציריך בגרמנית ונחשב ברמתו לספר יסוד ולימוד בכלכלה ובעבודה סוציאלית. זמן מועט לפני פרוץ מלחמת-העולם השניה הגיע ארצה ופירסם בעברית ובאנגלית את תכנית דודו יהושע חנקין "תכניות ישוב בקנה מידה גדול, המסובבות על יסודות כלכליים ". להזמנת המכון לחקר הכלכלה של הסוכנות היהודית ערך מחקרים על המצב הכלכלי והסוציאלי של מעמד בעלי-המלאכה. מספטמבר 1941 שימש כיועץ כלכלי לחברת האשלג, וחברת "הירדן" המסונפת אליה, לחקירת אוצרות הדומם בארץ וכמזכיר "המועצה בארצישראלית" (איגוד התעשיות הגדולות). פעל גם כמזכיר כבוד של החברה הכלכלית הארצישראלית והתאחדות הכלכלנים והשתתף בגופים ציבוריים שונים, ובכללם בועדה ממשלתית. במשך שנים הרצה בבית-הספר לעובדות סוציאליות ובסמינריון של הסתדרות הפקידים. מאמריו הכלכליים בעתונות היומית והמקצועית הצטיינו בבהירות, בעמקות המחשבה, ידיע מקצועית וראיית הנולד. השתלם גם בערבית וסטטיסטיקה. רצונו להיטיב שפע גם ממגעו עם בני-אדם, ומשום כך כה לא רק להוקרה כאיש מדע מעשי אלא גם לחיבה כללית. בפרק זמן זה נשא אשה.

בחורף תש"ח, עם הכנת המנגנון לממשלת מדינת ישראל לעתיד לבוא, הופנתה התעניינותו למשרות מפתח בשני מיניסטריונים, אך קודם כל שקד לקיים את חובתו בהגנת הישוב, בהיותו כבר מאומן לכך. מדצמבר 1947 ואילך שירת ב"משמר העם" בירושלים, העלים את זהותו ומעמדו, לבל יחוסו עליו ולבל ישלחוהו לתפקידים קלים ובטוחים מסכנות.

בראשית מאי 1948 הועבר לחי"ם וכשנשלח בתפקיד מ"כ למשמר עמדה קדמית בנוטר דם נפצע קשה ואחרי שעות מספר מת ביום 25.5.1948. היה קבור בשייך באדר א'. ב-10.9.1950 הועבר להר הרצל בירושלים. בעזבונו נשארו חיבורים חשובים בבעיות כלכליות. הניח אחריו אשה.