תפריט נגישות

טוראי ציון סלמן ז"ל

ציון סלמן
בן 31 בנפלו
בן אסתר ושלמה
נולד בעירק
בו' באלול תש"ה, 15/8/1945
התגייס ב-1964
שרת בפיקוד העורף
יחידה: מחוז ירושלים
נפל בעת מילוי תפקידו
בח' בכסלו תשל"ח, 18/11/1977
מקום נפילה: ים המלח
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 5, שורה: 3, קבר: 3.

קורות חיים

בן שלמה ואסתר. נולד ביום ו' באלול תש"ה (15.8.1945) בעירק. עלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1950). למד בבית-הספר היסודי 'בית-יעקב' שבירושלים ואחרי-כן בבית-הספר התיכון-מקצועי 'עמל', במגמה של מסגרות-מכנית. ציון גדל במשפחה ברוכת-ילדים, שנתקלה בקשיי קליטה והסתגלות בארץ. על-אף הקשיים המרובים עמד אביו של ציון על-כך שכל ילדיו ירכשו השכלה.

בשנת 1965, לאתר ששוחרר מהשירות בצה"ל, התחיל ציון לעבוד במעבדה הסדימנטולוגית במכון הגאולוגי שבמסגרת משרד-הפיתוח. ציון היה עובד חרוץ ומסור, בעל תושייה ויוזמה, שניחן בתפיסה מהירה ובדרך-חשיבה מקורית, תכונות אלו עשוהו לעובד מצטיין, שהשקיע מאמצים רבים בעבודתו, ובשנת 1972 זכה בפרס על חריצותו ויעילותו. הוא היה מקובל ואהוד על חבריו לעבודה בזכות מסירותו, טוב-לבו ונכונותו להגיש עזרה וסיוע לכל נזקק.

בנובמבר 1968 נשא לאישה את שושנה ויחד עמה הקים את ביתם בירושלים. ציון השקיע מאמצים רבים בבניית דירתו, שהייתה מוקד לביקורים של בני-משפחתו וידידיו, וזכתה לתשבחות רבות בגלל יפיה וחמימותה. בבית שבירושלים גידלו ציון ורעיתו את בתם - לימור, ואת בניהם - ירון ואלי. ציון היה אב אוהב ומסור. שהקדיש את זמנו הפנוי למשפחתו. הוא דאג לחינוך ילדיו ובשעות-הפנאי שיחק עמם ויצא לטייל, יחד עם משפחתו, ברחבי-הארץ. ציון הקדיש זמן רב לבית הוריו, לאחיו ולאחיותיו. הוא ישב ימים ארוכים ליד מיטת אמו החולה ושימש ידיד, מורהי דרך ויועץ לאחיו ולאחיותיו. הוא עקב אחרי התפתחותם וצמיחתם וסייע בידם לפתור כל בעיה שנתקלו בה.

ציון גויס לצה"ל בשנת 1964 והושם בחיל-הרגלים. במחצית מרס 1964 נפצע בעת שירותו הצבאי ושוחרר מהשירות עקב נכות. ציון לא השלים עם שחרורו וכשחש שהוא בריא דיו, חזר לשרת בחיל-הרגלים והוצב לחטיבה הירושלמית. עם חבריו ליחידה השתתף בקרבות מלחמת ששת-הימים ובקרבות מלחמת יום- הכיפורים.

ביום ח' בכסלו תשל"ח (18.11.1977), בשעת פעילות מבצעית, במסגרת שירותי מילואים פעיל, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, בת, שני בנים, הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "עשר שנים היה ביחידה, והיו לו בה רק ידידים. הוא היה נעים וחביב - רע נאמן ומסור שתמיד ביצע, לדוגמה, את המוטל עליו."

אשתו וילדיו תרמו ספר-תורה לזכרו לבית-הכנסת 'שלווה בארמנותיך' שבשכונת ארמון-הנציב בירושלים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה