גיורא רביב ז"ל

קורות חיים

גיורא נולד במעלה החמשה באוגוסט 1944. בן ארבע היה כשפרצה מלחמת העצמאות. יחד עם יתר ילדי הקיבוץ עבר לירושלים ורק עם שוך הקרבות חזר למשק. למד בבית-הספר המשותף של מעלה החמשה וקרית ענבים. היה תלמיד טוב אך עיקר מעיניו היו נתונים לטבע (לבעלי חיים בעיקר) ולארץ. היה חובב טיולים מושבע.

ב-1962 התגייס לצנחנים ובמסלול המקובל עבר קורס מכ"ים ואחר כך גם קורס קצינים.

עם סיום השרות חזר לקיבוץ, אך כעבור שנה עזב לירושלים. באפריל 1967 התחתן. הזוג הצעיר נסע לירח דבש ללונדון. באותו זמן התחילה בארץ תקופת ההמתנה שלפני ששת הימים. כשגיורא שמע על כך, חזר מיד והתיצב ביחידה. הוא השתתף כמ"מ מחלקה מסיעת והיה בין הראשונים שנכנסו לעיר העתיקה, דרך שער האריות לכותל.

באוקטובר 1973 היה בטיול עם אשתו במקסיקו. בבית קפה באקפולקו שמע במקרה על פרוץ הקרבות ביום הכיפורים (אחר כך, לפי הצעתו של גיורא, היה השם "אקפולקו" לסיסמה של חצית התעלה). הוא טס מיד לניו-יורק ושם בדרכים משלו הצליח להשיג מקום במטוס היוצא ארצה (היתה אז קדימות עליונה לרופאים ולטייסים). הספיק להגיע לגדוד עוד לפני התארגנותו הסופית ולקבל בחזרה את פלוגתו, שכבר יועדה לקצין אחר. פלוגה זו היתה הראשונה שצלחה את התעלה. מכל המלחמות יצא בלי פגע, אך בשרותו הבטחוני בחו"ל פגעה בו יד רוצח מטורף.

היתה בגיורא מזיגה נדירה של חן טבעי ומזג נוח עם אופטימיות סוחפת, שהיתה משרה מצב רוח טוב ובטחון על הסביבה גם ברגעים הקשים ביותר. בלט באחריותו בעבודה ובכל תפקיד שלקח על עצמו אפשר היה לסמוך עליו.

באוקטובר 1974 יצא ליוהנסבורג כקצין בטחון בקונסוליה הישראלית ושם מצא את מותו ב-28.4.75, כאשר אחד מאנשי הבטחון בקונסוליה שיצא, כנראה, מדעתו, ביים התקפת מחבלים יפנים, ובמהלך הארוע רצח את גיורא.

הניח אשה בהריון ובת בת שש. הורים ושתי אחיות. בנו נולד חודשים אחרי מותו.