טוראי עמנואל מוניה פוגל ז"ל

קורות חיים

עמנואל, בן גולדה ונחום יצחק, נולד בשנת תר"צ (1930) בעיר ויז'ניצה - בוקובינה, רומניה. בעודו ילד, חווה על בשרו את השואה כאשר נשלח למחנות הריכוז בטרנסניסטריה, מקום בו אבדו בני משפחתו. בתום המלחמה נשלח לבית יתומים בשם "טריאן" ברומניה.

מוניה הגיע לארץ-ישראל במסגרת עליית-הנוער בשלהי תש"ד, ונשלח עם חבריו לעלייה ל"משק הפועלות" שבפתח תקווה. מנהלת בית-הספר של אותם ימים מתארת אותו כ"ילד זקן, ללא אמונה באנשים ובסביבה". תוך זמן קצר, התערה היטב בחברת הילדים, למד את השפה, הירבה לכתוב לעלון בית-הספר ברוח אופטימית להפליא. בחיבוריו אלה, הוא מכנה את מדינתו החדשה בשם "אמא" ולה הוא מספר עד כמה קשה היה לו להסתגל לחיים החדשים והמסודרים במולדת. אולם, לדבריו, עברה עליו תקופה זו בשמחה, כי "איננו מנוצל יותר על-ידי אחרים, והוא לומד ועובד וחי בזכות עצמו בחברה בה בחר".

בתקופת מלחמת-העצמאות, לפני הקמת מדינת ישראל, יצא גרעין "היוגבים" - להכשרת הפלמ"ח בקיבוץ גזר. עם סיום ההכשרה, צורפו הבחורים לגדוד החמישי של חטיבת "הראל". עמנואל השתתף בקרבות רבים בהם לחם הגדוד.

במאי 1948, בימים שלפני הכרזת המדינה, במסגרת מבצע "מכבי" לחמה חטיבת הראל באזור שער הגיא במטרה לכבוש את הרכסים השולטים על כביש שער הגיא מצפון ומדרום.

ב-11.5.1948 הצליחה החטיבה לכבוש את הרכס שמצפון לשער הגיא ולהתמקם במשלטים 6,7,8. משלט 8 היה כיפה מוארכת שנתפסה על ידי כוחותינו ושלטה על מספר תאי שטח שלא ניתן היה לראותם ממשלט מס' 7 המרכזי. בשל גודלו של המשלט, הוא פוצל ל-8 א' ו-8 ב'

ב-12.5.1948 בבוקר, הגיעה תגבורת למשלט. תגבורת זו הורכבה מחיילי הכשרת גזר, ביניהם עמנואל, שהתמקמו בחלקו הצפוני של משלט 8 ב'. בשעות הבוקר החל כוח ערבי לתקוף את משלט 8 והמ"מ ביקש תגבורת ממשלט 7 אך לא נענה.

אש הערבים גברה ובחיפוי מקלעים הם החלו לעלות בואדי שמצפון למשלט 8ב'. אחד ממפקדי הכיתות נתן הוראת נסיגה והמ"מ משה גוסקוב לא הצליח לעצור את הנסיגה, שהפכה לבריחה מבוהלת לכיוון משלט מס' 7.

ארבעה לוחמים נשארו על הגבעה, עמנואל ביניהם שהיה באחת העמדות הצפוניות ביותר של משלט 8 ב' יחד עם אליעזר גלזר לוט, לוחם נוסף מהכשרת גזר.

האחרונים לראותם על הגבעה היו חבריהם להכשרה בזמן ההתמקמות על המשלט בשעות הבוקר.

הכוח הערבי שכבש את המשלט שהה בו זמן קצר ונסוג, כנראה לכיוון יאלו.

יומיים לאחר מכן ב-14 במאי 1948, חזרה פלוגה אחרת מהגדוד ה-5 וכבשה את משלט מס' 8. הנעדרים לא נמצאו גם לאחר סריקות שנערכו בסביבתו.

כשנה וחצי לאחר הקרב אסף הרב שלמה גורן, הרב הראשי לצה"ל, באזור בית נובא - דיר איוב, עשר גופות של חללים מתש"ח. החללים נקברו בקבר אחים בהר הרצל.

לאחר חקירה מאומצת של היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל עלה כי עמנואל לא זוהה על ידי הרב שלמה גורן מאחר ששמו לא הופיע ברשימות הפלמ"ח כנעדר. לכן כשיצא הרב גורן לחיפושים בסוף שנת 1949, הוא חיפש באזור משלט 8 רק שלושה נעדרים, אולם נמצאו ארבע גופות, ולכן הרב קבע שאחת מהן היא גופת אלמוני.

בשלבים מאוחרים יותר נקבע בוודאות שהאלמוני הקבור בקבר האחים בהר הרצל הוא החייל הנעדר עמנואל פוגל.

ביום ה' 12 ליולי 2001 נערך בהר הרצל טקס צבאי מלא בו הונחה מצבה על קברו של עמנואל פוגל ז"ל, בטקס נכחו מפקדי צה"ל בהווה וכן חבריו לנשק ממלחמת העצמאות.