קורות חיים
עודד בן הסופר והמורה, ד"ר אשר בן-ישראל וחוה. נולד ביום כ"ה בתשרי תר"ץ (1929) בתל-אביב. אוירת בית-אביו הספוג רוח ספרות ותרבות ישראל השפיעה השפעה עמוקה על נפשו של עודד.
בילדותו עברו הוריו לגור בירושלים. את בית-הספר העירוני "תחכמוני" בירושלים גמר בהצטיינות בסוף תש"ד, עבר ללמוד בבית-הספר התיכון בבית-הכרם והיה מבחירי התלמידים בו. לימודי היהדות, הומניסטיקה ומתימתיקה נתתבבו עליו ביותר, אך לא משך ידו גם ממקצועות-לימוד אחרים. היה שקדן בלימודיו סייע בידי חבריו המפגרים. בלימודים בחוגי חבריו בגימנסיה נהג להרצות על נושאים שונים וביחוד על אישי הציונות ופעולותיהם.
חביב היה על חבריו בבית- הספר ובגימנסיה, תרגילי-הספורט שעסק בהם מילדותו, על אף עדינות מבנה גופו. העידו על אומץ-לבו וכוח רצון. לאחר שקיבל את תעודת-הבגרות - והוא בן י"ז - התנדב לפלמ"ח.
להוריו הסביר את החלטתו זו כהליכה להכשרה חקלאית באחד הישובים. כדי שלא לגרום להם דאגה. כאשר העיר לו מורו שעדיין צעיר הוא וחלש, השיב לו עודד: "עתה אין צעירים וחלשים, כולנו בתפקיד ועלינו למלא אותו".
בהיר-עינים ובהיר-שער. כחוש-גוף אך עז-רצון ובעל להט נפשי לא נרתע מפני כל מעצור בדרכו שבחר בה. בעל תפיסה מהירה וזכרון מצוין. השפיע על חבריו מידיעותיו אשר הביאן לפניהם בענוה ובפשטות. עליז וצנוע בהליכותיו ומיושב בדעתו. בשעת שיחה היה משפיל את עיניו בביישנות של תלמיד-חכם ופיו הפיק דברי טעם. חיבוריו ותיאורי טיוליו מצטיינים בתפיסה מרוכזת ובסגנון בהיר.
בג' בניסן תש"ח יצא לחזית הנגב. גילה אומץ-לב בפעולות. כעבור שבעה שבועות, בהם השתתף בקרבות רבים, נפל בהתקפה על אשדוד ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). נקבר בניצנים.
ב-31.8.1949 הועבר לנחלת-יצחק. בן י"ז היה בנפלו.