טוראי אברהם דפנר ז"ל

קורות חיים

בן ראובן וצרקה (שרה). נולד בשנת תרפ"ד (1924) בזאויירצ'ה שבפולין. למד ב"חדרים" ובבית-ספר עממי ומגיל 10 היה פעיל ב"השומר הדתי". לשם הכשרה לחיים בארץ למד מסגרות ושרברבות ועבד בהן. בשנים הראשונות לכיבוש הנאצי המשיך בפעולות ארגונו במחתרת גם בנשק.

ב- 1943 גורש עם הוריו בין אחרוני היהודים למחנה-ההשמדה שבאושבינצים. החזיק מעמד, עודד יהודים אחרים, עזר בהשגת לחם וכו'. הועבר למחנה-ריכוז בשלזיה והועבד בפרך במכרות פחם. מרוב סבל החליט להתאבד והפיל את עצמו מסלע גבוה. הנאצים, שהכירוהו כפועל שקדן, טיפלו בו עד שנרפאה רגלו והמשיכו להעבידו.

אחרי השחרור פעל בארגון הכשרה דתית של שרידי המחנות בגרמניה. השתתף בהכשרה של תנועת "תורה ועבודה" בחות אשבאך שבבאואריה, פעל בחוגי נוח"ם דתי וב"בני עקיבא", ובגלל הנחיצות בפעילותו בקיבוץ ההכשרה ובתנועה עיכבו את עלייתו ארצה. כשניתן לו סוף סוף לעלות באנית מעפילים הוגלה על-ידי הבריטים לקפריסין. בקפריסין למד בשקידה יומם ולילה, כדי למלא מה שהחסיר בשנות המלחמה. בתמוז תש"ז הורשה לעלות ארצה. עבד זמן-מה כפועל בודד ברחובות ובתל-אביב, אך שאיפתו לחיי יצירה בקבוצה לא נתנו לו להישאר בעיר.

עם התחלת ההתקפות הערביות עלה לכפר-עציון ובמהרה מצא בה את מקומו בעבודה, בחברה, בשמירה ובהגנה. השתתף באימונים, בעבודות ביצור ובקרבות כנגד התוקפים, וגם כאן השתדל להשרות מבטחונו ומעליזותו על חבריו. בקרב האחרון היה בעמדה מספר 7, בקטע המערבי של הגוש, ושם נפל ביום נפילת הגוש כולו - בד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.