קורות חיים
עם פרוץ מעשי האיבה הערביים, הצטרף יעקב לאצ"ל והחל עוסק באימונים, את טבילת האש עבר בהתקפה על דיר-יאסין. אחר כך יצא לעמדות כדי להגן על ירושלים עיר מולדתו.
בעמדו על משמרתו, במרכז המסחרי בירושלים פגע בו כדור אויב והרגו.
הוא הובא לקבורה בשייך באדר א', וביום ט' בחשון תשי"ב 8.11.51 הועברו עצמותיו להר-הרצל.
הוריו של יעקב, תושבי ירושלים העתיקה. גידלו את בנם ברוח התורה. וממילא ברוח לאומית. במלאות לו ארבע שנים שלחוהו ללמוד תורה "בחדר" וגם כאשר העבירוהו לבית הספר היסודי הוסיף להילוות אל אביו בלכתו לבית הכנסת. היה שומר על מצוות התורה.
אך סיים את לימודיו בבית הספר היסודי, יצא לעבודה, כדי לעזור בפרנסת הבית. קשה היתה דרך קליטתו בחיי העבודה. הוא החל לומד את מלאכת הסנדלרות עבר לשרברבות. ושוב חזר לסנדלרות. לבסוף הוכתרו בהצלחה מאמציו הרבים לעמוד ברשות עצמו והוא פתח חנות נעליים משלו. אבל ברגע שהמולדת קראה לו, סגר את חנותו והתגייס לשירות מלא.
הניח אשה.