קורות חיים
שלום לקח חלק פעיל בהגנת ירושלים ובפעולות כיבוש. הוא נמנה גם עם הלוחמים, שעמדו במערכה הנודעת להגנת רמת-רחל. את מותו מצא מפגיעת רסיס של פגז, כאשר נמצא לרגל תפקיד בשכונת כרם-אברהם.
הוא נטמן בשייך באדר, וכעבור כשנתיים, ביום כ"ח באלול תש''י (10.9.50) הועברו עצמותיו להר-הרצל. בנו, שנולד אחרי מותו, נקרא שלום-חי, על שמו.
שלום נולד בירושלים כבן למשפחה תימנית, ואביו היה חבר הוועד הכללי לעדת התימנים בעיר. את חינוכו היסודי רכש בבית הספר "חדר תורה תחכמוני". כשהתבגר, החל עובד כנהג, וזמן-מה שירת במשטרה. שוחר ספורט היה מנעוריו, ולו הקדיש הרבה מזמנו הפנוי. במיוחד חביב היה עליו משחק הכדורגל, ויצא לו שם כאחד מטובי השחקנים בעירו. מילדותו היה פעיל בבית"ר, וכאן קיבל את חינוכו הלאומי והוכשר לימי ההגשמה. בקרב חבריו נודע כנער עליז וטוב-לב, ופעילות רבה גילה במיוחד בחיים החברתיים.
עם חידוש המרד במשעבד, הצטרף לשורות הארגון הצבאי הלאומי. בכל שנות המרד מילא תפקידים שונים, ועשה כמיטב יכלתו במלחמה לשחרור העם.
בפרוץ המלחמה בערבים התנדב לשירות מלא. לאשתו הבהיר כי יחטא לה ולעצמו, אם ינסה להתחמק ממילוי תפקידי קרב בשל היותה מעוברת. גם את הצעת מפקדו כי יקבל תפקיד בעורף דחה בהחלטיות. בכל נפשו ומאודו חפץ להילחם ממש באויב.