טוראי יהושע ביתן ז"ל

קורות חיים

בן מאיר-דוב ובת-שבע. נולד בכ"ט בשבט תרנ"ז (1897) בנובה-אושיצה, פלך פודוליה, רוסיה, למשפחה ציונית. אביו, בר-אוריין ומנכבדי העירייה, בעל בית-מסחר לאריג, אדוק וחסיד בויאן. אחיו ואחיותיו נתחנכו ברוח ההשכלה וביתם היה בית-ועד לציונים שבעיירה. יהושע היה בן רביעי במשפחה. למד ב"חדר" ונחשב ל"עילוי", למד תנ"ך, גמרא ופוסקים; אחר-כך נשלח לעיר באר ללמוד ב"ישיבה" שלה. ב- 1912 שלחוהו הוריו לארץ-ישראל ללמוד בגימנסיה "הרצליה" ביפו, ונתקבל לכיתה ה'. משהיה חוזר לחדשי החופשה לבית הוריו עורר געגועים בלב חבריו לעלות לארץ. הופעתו השפיעה על התנועה הציונית בעיירתו ובניה נהרו אחריו ללמוד ביפו. בגימנסיה היה עוזר הרבה למפגרים בלימודים ונקרא בפי חבריו "הידיד הגדול". עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה החליט להישאר בארץ, נותן מבית-המשפחה וקיבל את הנתינות העותומנית. בהיות בקושטא, באנטוליה ובעיראק עשה נפשות לרעיון הציוני ועמד להיאסר. בשנת 1916 נלקח לשרת בצבא התורכי. שירת בו שלוש שנים והועלה לדרגת קצין. לפני חזרו לארץ עבד זמן-מה במערכת "חדשות הארץ" במצרים. משחזר התנדב לגדוד העברי. עם פירוק הגדוד התישב בירושלים והתחיל לעבוד כמורה בבית-ספר "כל ישראל חברים" ("אליאנס") בירושלים ובשפיה. רצה לבחור בעמל-כפים, אך השפיעו עליו להתמסר להוראה. עשה ימים כלילות כדי להשתלם בידיעות הטבע, כי בזה ראה את עיקר תפקידו של המורה בארץ. היה מרבה בטיולים להכיר את נוף הארץ וצמיחתה ואת העיר העתיקה בירושלים. כשנפתחו לראשונה שיעורי המשפט היה המורה לתלמיד, למד משפטים והיה לעורך-דין. בעבודתו זו מצא סיפוק בהושיטו עזרה לדלת-העם. נלחם עם חבריו לטוהר המקצוע. שנים אחדות שימש מזכיר האוניברסיטה, והיה חבר הועד הירושלמי של אגודת עורכי-הדין. חבר ה"הגנה". מילא תפקידים בכל המאורעות בארץ. במלחמת-העולם השניה השתתף בקורס ל"עזרה ראשונה" ב"מגן דוד אדום". אחרי כ"ט בנובמבר התגייס ל"עזרה ראשונה", אם כי לא היה חייב גיוס. חרוץ ומתמיד, חביב על כל יודעיו. ניחן בהומור. בין הראשונים ששינו את שמם, מפלדמן - ל "ביתן". לוחם קנאי לעברית. חבר ב"התסדרות העובדים". עשוי ללא חת ואינו נרתע מסכנות.

ביום כ"ח באייר תש"ח (6.6.1948), בהגישו "עזרה ראשונה" לחייל פצוע, נפגע מכדור צלף, בעמדה בימין-משה, ירושלים. היה קבור בשייך באדר א'. ב- 10.9.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים. הניח אשה ושני ילדים. ספריתו המשפטית, בת 300 ספר, נמסרה לבית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.