טוראי אלימלך-יצחק ויסבלום ז"ל

קורות חיים

בן ישראל-צבי וחיה. נולד בכ"ה בתשרי תרפ"ח בירושלים. דור רביעי בארץ. בהיותו בן שנה התגרשו הוריו, ואמו גידלה אותו. למד ב"תלמוד תורה" וב"ישיבה". על אף כשרונותיו בלימודים לא יכול להמשיך בהם ונאלץ בגיל צעיר לדאוג לפרנס את האם. בכוחותיו הוא עמד בבחינות בגרות ונכנס לעבודה כפקיד בחברת "שמן". בחור אדוק היה, נצר למשפחת אדמו"רים, דאג תמיד לטובת הזולת, נוח לבריות ורחמן. את חסכנותיו חילק תמיד לעניים ולנצרכים. שבועים לפני נפילתו, בשעת חופשתו הקצרה בבית, נודע לו על נפילת שכנו שהשאיר יתומים ואלמנה. תגובתו הראשונה היתה הדאגה להם שהנחיל גם לאמו המקיימת גם אחרי מותו את רצונו זה לזכרו. בהיותו בן 15 הצטרף ל"הגנה" ומיד עם הכרזת או"ם על הקמת המדינה יצא לשירות פעיל להגנת ירושלים עירו. גילה אומץ לב רב. פעם העביר למשלט ספר תורה שהביאו שמה בחירוף נפש. חסון ואמיץ. בשעה שסבו הפיסח, שגר מול שייך ג'ראח נשאר שם בודד ומנותק בזמן הקרבות, הוריד אותו אלימלך על גבו במדרגות המגולות למטר היריות והעבירהו כך למקום מבטחים.

בשעת התקפה על רמת רחל נקרא לשם מבסיסו אשר בדיר-יאסין. אלימלך, שהיה בן יחיד ופטור מלחימה בחזית, לא היסס ויצא מרצונו הטוב לעזרת המשק. בקרבות הקשים שהתחוללו שם החזיק מעמד ליד מכונות היריה, עד שזו נפגעה פגיעה ישירה בפגז האויב. גם אחרי כן לחם שעות רצופות, עד שניתנה פקודת הנסיגה. בנסיבה זו, ביום 23 במאי 1948, נפגע מכדור האויב. המשיך עוד לרוץ 20 מטר ונפל. ברגעיו האחרונים קרא: "מה יהיה על אמא". לאמו, אשר היה נחמתה היחידה בחייה הבודדים, דאג מאד, אך עם זה לא נרתע מפני ההליכה לקרב. השאיר אחריו צוואה שבה מתגלית דאגתו העמקוה לאמו. היה קבור בשייך באדר א'. ב-4.9.1950 הועבר לסנהדריה בירושלים.

אמו ייסדה בירושלים קרן לגמילות-חסדים על שמו.