ויקטור חרבון ז"ל

קורות חיים

בן יוסף ושמחה נולד ביום 3.4.1928 באלכסנדריה של מצרים. בהיותו בן שנה נתיתם מאביו. מילדותו שאף להיות "לוחם אמיץ", והיה קובל באזני אמו: "למה נולדתי במצרים ומתי נעלה לארץ אבותינו?" ב-1935 עלה עם המשפחה לארץ. בארץ הוכנס לקולג' ביפו, אך לפי דרישתו הועבר לבית-ספר עממי עברי. כשדיברו אליו בספניולית היה משיב תמיד עברית. שקט ונוח לבריות. חרוץ בעבודתו, סלחן ואוהב את חבריו. היה חבר באגודת הספורט הימי "זבולון".

היה בין מגיני גבולות תל-אביב. כשמלאו לו שבע-עשרה שנה התגייס, אם כי לא היה עוד חייב גיוס, ועבד במוסך צבאי בשדה-תעופה וכפועל-יציקה בעבודות צבאיות. את עיתותיו הפנויות היה מקדיש להתקנת נשק ותיקונו. אולם סערת הקרב שמאחורי גוו לא נתנו לו לשבת במנוחה. התגייס לפלי"ם ושירת בקיסריה חודש ומחצה. עם אנשי הפלי"ם הצטרף לגדוד "הפורצים" בחטיבת הראל פלמ"ח.

השתתף במסגרת הפלמ"ח בקרבות על הקסטל. משם עבר לירושלים והשתתף בכיבוש קטמון.

בקטמון נפצע קשה מכדור בחוט-השדרה ושותק במחצית-גופו התחתונה. היה מאושפז בבית-חולים צבאי עשרה ימים והשתוקק לראות בנצחון על האויב. "אין דבר", היה ויקטור אומר לאחיות הרחמניות ולרופאים בבית החולים, "העיקר שאזכה לראות את הנצחון". אך, מת מפצעיו ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948) נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום 20.9.1951 הועברה גופתו להר-הרצל בירושלים.