קורות חיים
בן משה ודינה. נולד ב-24.2.1915 באבוני שבהונגריה ובילדותו עבר עם הוריו לקולוז'וור (קלוזנבורג) שנקראה אחר כך קלוז', משסופחה טרנסילבניה לרומניה. שם היה אביו בעל בית-דפוס, שהדפיס את העתון הציוני בהונגרית והשתתף בו במאמרים. יהודה למד בבית-הספר של הקהילה, חונך בארגון נוער ברוח הציונות ובשנות לימודיו בגימנסיה היה מטובי הספורטאים וביחוד הצטיין בסיוף. כשהתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת קלוז' גברה האנטישמיות בקרב הסטודנטים והוא התכונן להגן על כבודו היהודי בכוח ובדו-קרבות, אך ראה שלא כדאי להילחם כדי לרכוש כבוד מצד חבורה מושחתת כזאת. בעידוד של אביו בחר לו את הדרך לציון. הפסיק את לימודיו וכהכשרה לעליה למד את מלאכת-הדפוס ומונטאז' מכונות דפוס, נהגות וכוורנות, וקיבל על כל אלה תעודות אישור לידיעתו במקצוע. בסוף 1936 הגיע לארץ ועבד כשנה בהדפסת העתון "פלסטיין ניוס", 8 שנים בבית-הדפוס הממשלתי, ומשלא יכול לשאת את האוירה העויינת עבר לבית-דפוס "פלסטיין פוסט" ועבד בו כשנתיים. בשעות הפנאי השתלם בשפות ובמדעים ומאמריו הופיעו בכמה עתונים. מכריו חיבבוהו בשל עליזותו התמידית וניבאו לו עתיד מזהיר כעיתונאי. מאז בואו ארצה היה פעיל ב"הגנה" בתפקידים אחראיים. היה גם חבר "המכבי" וזכה כמה פעמים בפרס ראשון בתחרויות כידון. השתדל לקבל רשיון עליה להוריו, אך שלטונות המנדט עיכבו את מתן הרשיון כמעט עד לסוף תקופת שלטונם בארץ.
בחורף תש"ח מילא את חובתו בחירוף נפש בעבודה ובהגנה כאחת ובליל הפצצת בנין ה"פלסטיין פוסט" נשאר יחיד על משמרתו בבית-הדפוס כל הלילה והכין את הופעת העתון. תוך כדי ציפיה לבוא ההורים ועל אף היותו נשוי לא-מכבר התנדב יחד עם 50 איש לחדור כתגבורת לרובע היהודי שבעיר העתיקה. לשם עוד הסתננה אליו הבשורה שהוריו הגיעו ארצה, לחיפה, אך הוא שוב לא זכה להתראות עמהם, כי נפל בקרבות העיר העתיקה ביום י"ח באייר תש"ח (27.5.1948).
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.