קורות חיים
בן אברהם ורבקה. נולד ביום ט"ו באדר ב' תש"ג 22.3.1943 בקיבוץ העוגן. הוריו הם מיוצאי תנועת "השומר הצעיר" בצ'כוסלובקיה ובבואם לארץ היו ממייסדי קיבוץ העוגן. האב עבד בחקלאות ובתעשייה, פעל בשטחי הכלכלה והחינוך ומילא תפקידים חשובים בקיבוץ. יאיר למד בשלוש הכיתות הראשונות אשר בבית הספר היסודי בקיבוץ, ובשעה שאביו יצא בשליחות הסוכנות היהודית לאנגליה, נסע עם ההורים ולמד בלונדון בכיתות ד'-ו'. למד את שפת הארץ והמסע בכלל הרחיב את אופקיו. אחרי שנות געגועים מצד יאיר אל ביתו וקבוצתו, אל נופו וכפרו, שבה המשפחה הביתה ויאיר נכנס לכיתה ז' אשר במוסד החינוכי התיכון "רמות חפר" וסיים את לימודיו התיכוניים בו. למד גם קורסים חקלאיים, כי מילדותו נמשך אל חיק הטבע.
בעודנו בנעוריו גילה עצמאות מחשבתית רבה והתנגדות לכל כפייה. מאס במילים נבובות ומרד במוסכמות. התעניין בשאלות אדם וחברה, אהב שירה ונמשך אל פעולות מרתקות כטיולים, סיורים, מבצעים, צבא, לחימה, מטוסים וסוגי לחימה אחרים ולכן קרא הרבה במקצועות אלה. התעניין בספורט (כדורעף) וכן צייר, פיסל, השתתף במשחק דרמטי, רקד ושר במקהלה.
באוגוסט 1961 גוייס לצה"ל והתנדב לחיל הצנחנים. אל הפיקוד לא שאף ולא רצה בו כי זה לא היה לפי רוחו. התגאה באימונים המפרכים של יחידתו, ברוח האחווה של בנים אוהבי שלום. בא במגע עם הצומח אשר חיבב וגם עם החי אשר אהב, ובמיוחד את הציפורים. היה סמל המחלקה בחטיבת המילואים. כאשר נקרא אליה בתקופת הכוננות אשר לפני מלחמת ששת הימים, ניתח את המצב ללא כל אשליות, ודעתו היתה כי אין מנוס מהכרעה צבאית ואין טעם להתהלך אלא בראש זקוף ובכבוד. בשקט הכין את מחלקתו, והיה לסמל להם בהיותו ראשון בכל משימה וברוצו קדימה.
ביום פרוץ הקרבות נערכה החטיבה לצניחה בסיני, אך כאשר בוטלה התכנית והחטיבה עלתה ירושלימה, נפל בקרב שנערך בבית הספר לשוטרים בשיך ג'ראח, ביום כ"ז באייר תשכ"ז 6.6.1967, הוא היום השני לקרבות, כשפגז מרגמות התפוצץ לידו.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. ספר יצא לזכרו (בעריכת אביו) הנושא את שמו והוא מכיל מעזבונו. בחוברת "53 מהם" לזכר חללי הקיבוץ הארצי שנפלו במלחמת ששת הימים הוקדש עמוד לזכרו. גם בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאה ביוגרפיה שלו ותיאור הקרב האחרון. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו.