קורות חיים
אליהו, בן ציון ואסתר, נולד ביום כ"ה בכסלו תרפ"ז בירושלים. אביו, שעלה ארצה מפרס בשנת תרס"ו, היה מטופל במשפחה גדולה ואליהו הבן נאלץ לצאת לעבודה מיד אחרי גמרו את בית-הספר העממי בירושלים. עבד עבודות שונות: פקידות, נהגות ושרברבות.
לאחר זמן נשלח לקורס מדריכים בחיפה, במסגרת מועדוני- הילדים על שם גוגנהיימר. סיים בהצלחה גם קורס פעילי ה"הסתדרות", בתל- אביב והוצע לו לנסוע בשליחות לפרס.
ניחן בחוש הומור ובכשרון דרמטי, אולם בהיותו בבית-הספר לפעילי ה"הסתדרות", במשך חודש ימים בלבד, חלה בו תמורה. מבעד מעטה השובבות ובדיחות-הדעת התגלתה רצינות שבחשבון-הנפש על השנים שחלפו: "זה לא חודש. כי אם שנים - שוב אין זה אליהו קל-הדעת שעזב את ירושלים לפני חודש; זהו אליהו רציני שהשתנה מן הקצה אל הקצה ---", הוא מעיד על עצמו במכתבו. היה חבר מסור ב"הגנה" מ-1942 והתיצב לשירות מלא עוד בדצמבר 1947.
השתתף בהגנת העיר העתיקה בירושלים, בהתקפות על התחבורה הערבית בסביבות רמאללה ובפעולות ענשין שונות של ה"הגנה". במסיבות היה תמיד משעשע את חבריו בהצגותיו ומעודדם בשעות דכדוך. היה חובב מוסיקה.
בחודש ינואר 1948 יצא לקורס מ"כ ועבר את הקורס בהצלחה. מיד לאחר זה בפברואר 1948 הועבר יחד עם מחלקה מהחי"ש לפלמ"ח. והוא היה מרוצה מתפקידו החדש בתור מ"כ בפלמ"ח.
נשלח לבית-הערבה בצפון ים-המלח. עם פינוי הנקודה עבר לסדום ונפל ביום 5.6.1948 בהתקפה על הכפר השכן ספיה, שם היה מקור מימיה של סדום. אלי - כפי שכינוהו חבריו - זחל בעצם הקרב לתקן מקלע שנעצר ותוך כדי כך פגע בראשו כדור האויב. נקבר בספיה.
בדברי הספד של אחיו, נאמר בין היתר: "קרבנך אחי, לא היה לשוא. אמנם את פרי עמלך לא זכית לראות. לא זכית לראות את צבאנו הצעיר המכה באויב. אבל אתה ורבים שכמותך סללתם דרך לבאים אחריכם. זכרך יחרט בלבנו תמיד ולא נשכחך יהי זכרך ברוך!"
ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.