רס"ב רוברט ראובן מלכה ז"ל

קורות חיים

בנם של סוליקה ומאיר. ראובן־רוברט נולד ביום י' בטבת תשט"ז (25.12.1955) בעיר בני מלאל שבמרוקו. הוא הילד הרביעי של הוריו, אח של שלמה, גבריאל, יחיאל ומרדכי.

ראובן בילה את ימי ילדותו במרוקו. הוא למד בחברת תלמידים ערבים, ויחד הם למדו לקרוא ב"קוראן". ראובן נהנה ללמוד בחברתם, וכאשר בישר מאיר, אבי המשפחה, כי הגיעה השעה לעלות לארץ ישראל, הצטער ראובן שעליו להיפרד מחבריו הטובים בבית הספר.

בשנת 1964 עלה ראובן למדינת ישראל. הוא ובני משפחתו קבעו את מקום מגוריהם ביישוב בית שמש. חבלי הקליטה היו נפתלים וראובן התקשה להסתגל ללימודים בבית הספר החדש. עם זאת הוא לא אמר נואש וניסה כוחו בעבודות ריצוף.

ראובן למד בבית הספר התיכון המקצועי "מפתן" שבבית שמש. הוא התמחה בנגרות ובמסגרות ועשה חיל בלימודיו.

בתום הלימודים התגייס ראובן לצה"ל והצטרף לשורות חיל האוויר. הוא שירת ביחידת נ"מ, יחידת הגנה אווירית נגד מטוסים, בצפון הארץ. לאחר שהשתחרר מן השירות בצה"ל עבד ראובן בעבודות שונות וביקש את ייעודו.

אֶחָיו של ראובן אשפי מטבח, מומחים בבישול מאכלי מסורת מבית, ובעקבותיהם החליט ראובן ללמוד טבחות. הוא למד ב"תדמור", בית ספר ללימודי בישול ומלונאות, אהב את הלימודים והרגיש כי מצא את ייעודו המקצועי.

יחיאל, אחיו של ראובן, היה איש משמר הגבול ושכנע אותו ללכת בדרכו. ראובן ניאות והתגייס למשטרת ישראל ביום 6.3.1988. הוא הצטרף לשורות משמר הגבול, יחידה מבצעית של משטרת ישראל העוסקת בשמירת הסדר הציבורי, בהגנה על ביטחון העם ובמלחמה בטרור.

ראובן שירת במחוז יהודה ושומרון של משמר הגבול. הוא היה סגן רס"ר המטבח במערת המכפלה ואהב את השירות. הוא אירח את העובדים במקום, בישל בעבורם ולא הניח להם עד ששבעו.

ראובן היה נדיב לא רק כלפי עמיתיו לשירות, אלא גם כלפי הקרובים לו. מאיר, אחיינו של ראובן, סיפר כי בימי מבצע "חומת מגן", שהתקיים בשנת 2002 ביהודה ושומרון, הגיע למטבח משמר הגבול במערת המכפלה. ראובן קיבל את פניו בשמחה ובישל לו. ראובן לא הסתפק בכך, ולאחר ששבע מאיר אחיינו, בישל ראובן גם לכל חבריו של מאיר בסיירת "גולני" וצייד אותו במנות אוכל גדושות.

ראובן השפיע על מכריו מטוב ליבו והיה שמח בחלקו ובזכות שנפלה בידיו לסייע גם לזולת בדרכו הצנועה. הוא היה שקט ומופנם, ובהצנע תרם לעמותות ולנזקקים. שכניו של ראובן בבית שמש ותושבים אחרים מבני היישוב סיפרו שנהג לעזור להם מעת לעת. ראובן מעולם לא סיפר על כך לאיש.

רעייתו של יחיאל, אחיו של ראובן, טיפלה בילדים מיוחדים. היא סיפרה שבכל חג חנוכה הגיע ראובן וארבע קופסות קרטון מלאות סופגניות על כתפו. הוא ביקש ממנה שתחלק את הסופגניות לילדים ותמתיק את יומם.

ראובן אהב אדם ואהב את בני משפחתו. הדאגה לאימו סוליקה הייתה בראש מעייניו, והוא תמיד בא לעזרתה. הוא אהב את אחיו, ואף שלא היו לו ילדים, אהב את אחייניו כאילו היו ילדיו. הוא אהב לטייל בחו"ל וכשחזר היה מביא מזכרות - חיות שעוצבו בעץ ע"י אומנים בחו"ל. רוברט גם השתייך לחוג אוהדי בית"ר ירושלים.

רב־סמל בכיר ראובן נפל ביום ט' בכסלו תשס"ח (18.11.2007) בעת מילוי תפקידו. ביום נפילתו של ראובן נדם ליבו ותמה דרכו בשירות משמר הגבול.

ראובן היה בן חמישים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין שבבית שמש. הוא הניח הורים וארבעה אחים.

ביום הלוויה של ראובן הגיעו אנשים שבני משפחתו לא הכירו כלל. הם החזיקו טובה לראובן, שתרם וסייע ועמד להם בשעת הדחק. כך גילו בני משפחתו של ראובן מה רבו המצוות והחסדים שעשה בחייו.

ראובן מונצח באתר האינטרנט "יזכור", אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל; ראובן מונצח גם באנדרטות ברחבי הארץ: באנדרטה שבאתר ההנצחה לזכר חללי משמר הגבול, הניצבת סמוך לצומת עירון; באנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל, הניצבת במכללת המשטרה בבית שמש; ובאנדרטה לזכר בני היישוב בית שמש שנפלו במערכות ישראל.

יהי זכרו ברוך.