טוראי יצחק מימרן ז"ל

קורות חיים

מימרן יצחק בן אליעזר ואסתר. נולד בשנת 1930 בירושלים. אחרי גמרו את בית-הספר העממי עבד כשליח בעתון "פלסטין פוסט" והצטרף אל "הנוער העובד". כשהחלו ההתקפות בירושלים העלים את גילו האמיתי, הוציא מידי אמו תעודה שהוא כבר בן 18 שנה ונתקבל לשורות המגינים ואחר-כך לגדוד "מוריה". כשאמו ניסתה לשדלו שלא יקפוץ לתוך הסכנה, השיב: "לא איכפת מה שיקרה לי, העיקר שהדור הבא יחיה בבטחון ובשלוה". השתתף בליווי שיירות בדרך לתל-אביב ולשכונות המרוחקות ובקרבות שונים. נפצע בפעולות בעטרות, במוצא (שם זחל פעם תוך מטר אש אל מפקד כיתתו שנפצע בבטנו, חבש אותו והוציאו מתחום האש), בואדי ג'וז ובשער יפו, וכל פעם החלים במהרה וחזר לשירות. פעם, בשכבו בבית-החולים "הדסה" שעל הר-הצופים ובשמעו יריות, קפץ ממיטתו ודרש: "תנו לי את הברן, ואקצור בהם מהחלון", ורק בקושי יכלו הרופאים והאחיות להשקיטו ולהחזירו למיטתו. כשהחלים בביתו אחרי שנפצע בפעם החמישית, שידלוהו הוריו שישתחרר מהצבא, אך הוא סירב. בלכתו מביתו למחנה שנלר לקבל תפקיד (ולפי גירסה אחרת לקבל משכורת) נפצע קשה מרסיסי פגז, בעברו במחנה-יהודה, ולמחרת, ב-29.5.1948, מת בבית-החולים. היה קבור בשייך-באדר א'. ב-10.9.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים.